תשובות לשאלות נפוצות בנושא חוק האריזות

חוק האריזות נחקק בשנת 2011, כאשר מטרתו העיקרית הייתה לצמצם את ההשפעה השלילית שיש על הסביבה כאשר מדובר על פסולת אריזות. על מנת לעשות קצת סדר בעניינים ולהבין את דברי החוק, ננסה להשיב על מספר שאלות נפוצות הנוגעות לחוק זה.

מי מוגדר כיצרן לפי דברי חוק האריזות?

נבדיל בין שני סוגים של יצרנים. יצרן של מוצרים ארוזים ויצרן של אריזות שירות. הראשון הוא מי שמייצר בעצמו או באמצעות אחר, מוצרים ארוזים. השני הוא מי שמייצר אריזות שירות, כאשר מדובר על אריזה שמיועדת לשיווק או מכירה בישראל.

מהם החובות של היצרנים והיבואנים?

עליהם לדאוג למחזור פסולת האריזות. לא משנה אם מדובר על פסולת אריזות של מוצר שהם ייצרו או מוצר שהם ייבאו. הדבר נעשה על פי הטבלה הבאה:

 

​זכוכית או קרטון (%) ​מתכת (%) ​פלסטיק (%) ​עץ (%) ​יעד כולל (%) שנה
30​ 20​ 15​ 15​ 30​ 2011​
40​ 30​ 22.5​ 15 40​ 2012​
50​ 40​ 22.5​ 15 50​ 2013​
55​ 45​ 22.5​ 15​ 55​ 2014​
60​ 50​ 22.5​ 15​ 60​ 2015​ ואילך

*הנתונים לקוחים מהאתר של המשרד להגנת הסביבה

מהן סוגי האריזות על פי החוק?

אריזה מוגדרת כחומר שנועד לשאת מוצר כלשהו. מעבר לכך, נוכל גם להרחיב ולומר שאריזה מיועדת להצגה והגנה על המוצר והיא יכולה להיות אחד מאלה: אריזה מכירה, אריזה קבוצתית, אריזת הובלה ואריזת שירות.

מה לא מוגדר כאריזה על פי החוק?

למעשה, חוק האריזות אינו חל על האריזות האלה:

מיכל משקה, כמו בהגדרתו בחוק הפיקדון (שנת 1999) – כלומר מכלי משקה בעלי קיבולת של 0.1 ליטר או יותר ופחות מ-1.5 ליטר.

אריזה של מוצר של חוסר מסוכן או רדיואקטיבי

אריזה של חומר נפץ

אריזה שראש הממשלה או שר הביטחון, קבעו שלגביה לא יהיה תקף החוק, בשל אבטחה (כלומר פגיעה בביטחון המדינה).

 

05467482142